היום שאחרי האייתוללות
איך ייראה המזרח התיכון אם משטר האייתוללות באיראן ייפול – ומה יקרה אם ישראל ואיראן יהפכו לשותפות?

איך ייראה המזרח התיכון אם משטר האייתוללות באיראן ייפול – ומה יקרה אם ישראל ואיראן יהפכו לשותפות?
הקידוש הוא רגע שבו העולם עוצר. הכל נרגע. הנרות דולקים, הרעש נחלש, והיין נשפך (במכוון או בטעות).
זו מסורת בת אלפי שנים, אבל גם שיא של כל שישי בבית יהודי.
פורים 2026 הוא לא רק עוד חג תחת אש. הוא תזכורת חדה לכך שגם בעידן של טילים מדויקים וכטב"מים מתאבדים, יש דבר אחד שקשה מאוד ליירט – רצון לאומי להמשיך לחיות.
ובמזרח התיכון של 2026, זה נשק אסטרטגי לא פחות חשוב מכל מערכת הגנה אווירית.
אם הצלחת לגדל ילדים, לשלם משכנתא ולשרוד את מחירי הקוטג' – אתה יכול גם להתחיל לרקוד סלסה, ללמוד טניס, או ללכת כל יום 20 דקות בלי למות.
אקדמיה בלי פלורליזם אמיתי היא לא מקדש דעת.
היא מקדש של כת.
איך הפך “שלום היסטורי” להסכם אי־נעימות מנומס עם שכנה שממש לא סובלת אותך
פוסט רעיל במקצת על פורים … הכל בגלל פחות מדי שינה וחוסר בקפאין בורידים …
אולי זו תהיה אחת האירוניות הגדולות של ההיסטוריה: האימפריה ששחררה את היהודים תמצא את עצמה, אלפי שנים אחרי, נעה לעבר חופש בגלל אותם יהודים.
האם זה ייגמר מחר? כנראה שלא … האם זה תהליך שהתחיל? בהחלט כן.
ובמזרח התיכון, לפעמים ההבנה שהמשחק השתנה מסוכנת יותר מכל שיגור
יש רגעים שבהם אתה יושב מול הטלוויזיה, מקשיב לפאנל חדשותי, ושואל את עצמך שאלה פשוטה:
"אני צופה בדיווח עיתונאי – או באודישן לקריינות של סרט תעמולה?"